פסק-דין בתיק סע"ש 49927-09-12

1.         התובע, עובד עיריית עפולה (להלן: "הנתבעת" או "העירייה"), אשר התקבל בשנת 1995 במכרז לתפקיד מנהל המחלקה לפיקוח ורישוי עסקים, הגיש תביעה כנגד הנתבעת להחזר הוצאות משפטיות על סך 20,000 ש"ח, אותן הוא נאלץ לשאת במסגרת תביעה שהוגשה כנגדו בגין לשון הרע, עקב דברים שאירעו במהלך ועקב מילוי תפקידו כעובד העירייה.

2.         התובע טען בתביעתו כי במהלך תפקידו הקודם בעירייה הוא הגיע לעימות מקצועי עם מנכ"ל העירייה (כיום ראש העיר) מר אבי אלקבץ, באשר להנפקת רישיון עסק לא חוקי לדיסקוטק אותו ניהל מר אבירם פרוסט (להלן: "מר פרוסט") גיסו של ראש העיר.

לטענת התובע, התקבלה במשרד להגנת הסביבה תלונה נגד החברה בבעלותו של מר פרוסט (מפעל אשר עסק בניקוי מתכות בחול וצביעה) על מפגעי ריח וזיהום האוויר ובעקבות תלונה זו, ביום 26.12.07 נערך ביקור פתע של פקחי המשרד לאיכות הסביבה, אשר יצרו קשר עם התובע מתוקף תפקידו (מנהל המחלקה לפיקוח ורישוי עסקים) וביקשו ממנו להתלוות אליהם במהלך הביקור. כאשר הגיע התובע יחד עם המפקחים למפעל, הוא הותקף על ידי מר פרוסט, אותו לא פגש קודם לכן, ב"מילים בוטות שהנייר אינו סובל". התובע שמר על איפוק ויצא משטח המפעל. לאחר מספר חודשים הופתע התובע עת קיבל תביעה של מר פרוסט והחברה בבעלותו בגין לשון הרע, תביעה שהוגשה לבית משפט השלום בעפולה.

התובע פנה אל הנתבעת וביקש ייצוג משפטי. עו"ד חיים גורן, היועץ המשפטי של העירייה, כתב לתובע כי עליו לשכור שירות של עו"ד פרטי ולאחר מכן הנתבעת תחזיר לו את הוצאותיו. על כן, התובע שכר את שירותיו של עו"ד לואי זרייק, ששכר טרחתו עמד על סך של 20,000 ש"ח.

במסגרת ההליכים בתיק בעניין לשון הרע הגיעו הצדדים לפשרה לפיה נמחקו התביעה והתביעה שכנגד שהגיש התובע כנגד מר פרוסט וכל צד יישא בהוצאותיו. בית המשפט השלום מצא לנכון להמליץ לעירייה להחזיר לתובע את ההוצאות בגין ניהול המשפט.

לגרסת התובע, התביעה שהוגשה כנגד התובע הינה קשורה באופן ברור וישיר לתפקידו והתביעה הוגשה על רקע טענה לפיה הוא לא מילא את תפקידו כראוי. לתביעה זו לא היה כל בסיס והייתה זו עלילת שווא כנגד התובע, המונעת משיקולים זרים. בתקופה הרלוונטית לתביעה התובע שימש כיו"ר ועד העובדים בעירייה והנתבעת התנכלה לו ו"חיפשה אותו" בכל הזדמנות. עו"ד זרייק פנה אל היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד גורן, ושלח לו את כל המסמכים שביקש, אולם בקשתו להחזר ההוצאות לא נענתה. על כן, הגיש התובע תביעה לבית הדין (תיק ס"ע 17905-02-11), בה הסכימו הצדדים לכינוס ועדה מייעצת על מנת שתדון בבקשת התובע.

ביום 4.7.11 לאחר דיון בעניין, דחתה הועדה המייעצת את בקשת התובע לקבלת החזר הוצאות משפט. בשל כך, הוגשה התביעה הנוכחית לבית הדין.

3.         הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה לחוסר סמכות של בית הדין לדון בתביעה, שכן ההליך המתאים הינו בפני בית המשפט לעניינים מינהלים או בית הדין הגבוה לצדק. במקביל, הוגשה בקשה לסילוק על הסף של התביעה מחוסר סמכות עניינית.

בהחלטה מיום 10.2.13 קבענו כי אין לקבל את הבקשה לדחיית התביעה על הסף וכי הטענה תקבל התייחסות בפסק הדין.

4.         לגופה של התביעה, טענה הנתבעת כי ההליכים שהתנהלו בין התובע לבין מר פרוסט  אינם עקב מילוי תפקידו של התובע והנתבעת אינה מחויבת במימון הליכים משפטיים שהתובע ניהל. מעיון בכתבי הטענות עולה כי מדובר בתביעות הדדיות להוצאת דיבה כאשר בין התובע למר פרוסט קיים רקע של סכסוך קודם או נוסף, ייחסו לתובע טענות בדבר השמצות אישיות, קללות וגידופים, אשר קשה לראות בהם, בין מבחינת תוכנם וצורת האמירה, ובין מבחינה מהותית, כי נאמרו בתחום סמכותו של התובע כדין או בהיותו סבור בתום לב כי הוא נוהג בתחום סמכותו.  כן, נטען כי שכר הטרחה המבוקש הינו מוגזם ולא תואם את התיק הנדון.

לאור כל אלה ביקשה הנתבעת לדחות את תביעת התובע להחזר הוצאות משפטיות.

5.         ההליך נפתח כתביעה במסגרת "דיון מהיר" אך בהחלטה מיום 10.2.13 הוחלט להעבירו לדיון רגיל.

ב"כ הצדדים הסכימו בדיון כי אין צורך בשמיעת הוכחות וכי הדיון יתנהל דרך סיכומים בכתב.

לאחר שהוגשו סיכומים כפי שנקבע, התיק הועבר להכרעה.

6.          עובדות המקרה

א.         התובע, כאמור, עובד בנתבעת כמנהל המחלקה לפיקוח ורישוי עסקים.

ב.         התובע נתבע על ידי מר פרוסט בבית המשפט השלום בעפולה, בגין לשון הרע אשר לפי הנטען אירעה במסגרת ביקור של מפקחי המשרד לאיכות הסביבה במפעלו של מר פרוסט ביום 26.12.07.

התובע הגיש תביעה שכנגד.

ג.          ביום 20.4.09 הגיעו הצדדים לאותו הליך, התובע ומר פרוסט, להסכם פשרה לפיו התביעה והתביעה שכנגד יימחקו. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין באותו יום. כב' השופטת שאדן נאשף-אבו הוסיפה בפסק הדין: "הואיל וביקור במפעל התובע מיום 26.12.07 שעומד ביסוד המחלוקת בתביעה שבפניי, נערך מיוזמת אנשי המשרד להגנת הסביבה, ומאחר והשתתפותו של הנתבע מר יוסי חן בביקור הנ"ל נעשה במסגרת ועקב תפקידו כמנהל המחלקה לאיכות הסביבה בעיריית עפולה, אני ממליצה ליועמ"ש של עיריית עפולה, עו"ד גורן, לשקול בכובד ראש ובחיוב את בקשתו של הנתבע להחזר ההוצאות הכרוכות בניהול התביעה  דנן".